המלחין עודד אסף (יליד הארץ, 1947) למד בישראל ובאנגליה. מאז שנות השמונים ביצעו מיצירותיו בישראל סולנים בהם אסתרית בלצן-זורמן, עמית דולברג, מיכל טל, ראובן סרוסי ועדית שמר והרכבים כגון אנסמבל המאה העשרים ואחת, מקהלת הנשים המיולה, מקהלת העפרוני ומוזיקה נובה. עודד אסף הִרצה באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת לוינסקי לחינוך, ומפרסם מאמרים על אודות מוזיקות חדשות (ישראליות ולא ישראליות).
על יצירתו "אני מחבר את הנוקטורן שלי" כותב עודד: רון מרחבי, שהזמין את היצירה, הציב לי אתגר - כתיבה לכלי שאינו בולט במיוחד (לצערו ולצערי) ככלי סולני והפגיש אותי עם המונח "קונטרבס לירי". היצירה לא הייתה כפי שהיא בלי שיתוף-הפעולה של רון, רעיונותיו המוזיקליים ועצותיו הטכניות; היא מוקדשת לו.
זמן קצר לפני שניגשתי לחיבור היצירה קראתי את ספרו האחרון של דן צלקה, "ספר האלף-בית", והתפעלתי מאחד הפרקים היפים ביותר בו לטעמי: "נוקטורן".
צלקה כתב גם בעבר דברים יפים ועמוקים על מוזיקה.
המחשבה על גוונים אפלים, כהים במיוחד, בצלילי הקונטרבס (וגם על זיכרונות מצליליהם העמומים של כלי-קשת עתיקים, ביניהם אבות-אבותיו של הקונטרבס) נקשרה אצלי בפרק היפה של צלקה. היצירה שלי אינה "מוזיקה תוכניתית" ואינה איור מוזיקלי לטקסט: יש לה זיקה לטקסט, באמצעיה ובתנאיה שלה: "הכל תלוי בנוקטורן" - כותב צלקה - "אם אני מצליח לחוש את שחור הלילה כמפרש אדיר, כיסוד ערפילי וענני המאחד את העולם ומחבר בין חלקיו, מסתנן ועוטף עצים, גשרים, מגדלים, גבעות והרים, יסוד מוסיקלי חי המואר באור ירח וכוכבים (…) איני ירא מכלום (…) אני נודד מרוצה… אני מחבר את הנוקטורן שלי…" (והטקסט ממשיך למחוזות נוספים ולמחשבות נוספות). שורות אלה וכן כותרת היצירה נלקחו מתוך ספרו של דן צלקה: "ספר האלף-בית" משנת 2003; הזכויות באדיבות משפחת צלקה והוצאת חרגול, תל-אביב.
ביצירה שלי שלושה פרקים קצרים.
עודד אסף (נ. 1947): אני מחבר את הנוקטורן שלי*(2006)
רון מרחבי – קונטרבס
מכון המים – הגלריה העירונית גבעתיים 20.3.2009
* מתוך ספר האלף-בית מאת דן צלקה (2003); © באדיבות משפחת צלקה והוצאת חרגול, תל אביב
Commentaires